יום חמישי, 15 באפריל 2010

יום רביעי, 14 באפריל 2010

בנימין זאב הרצל


הרצל נולד בשנת 1860 בעיר פשט באוסטרו- הונגריה. הרצל נתקל בגילוי אנטישמיות ועלה בדעתו שאולי ניתן את בעיית היהודים. הרצל היה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!" בעקבות הארועים הללו שוכנע הרצל שהיהודים יצליחו לשרוד רק כאשר יעזבו את הגולה. בשנת 1896 פרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפתורה. בספר זה הידגש שעל מנת להגשים את הרעיון יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ משלו הרצל נפטר ב-3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תרס"ד), כ-44 שנים לפני הקמת מדינת ישראל. ציונים רבים קיבלו את הידעה בצורה קשה והתאבלו על מותו. בשנת 2004 התקבל בכנסת חוק שיזם חבר הכנסת אילן שלגי-חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004 שמטרתו להנחיל לדורות חזונו, מורשתו ופועלו של בנמין זאב הרצל. כיום על שמו של הרצל נקרא שם של הר- הר הרצל ושם של עיר-הרצליה. לדעתי הרצל פעל נגד האנטשמיות ועזר להקמת מדינת היהודים מדינת ישראל.

יום שני, 12 באפריל 2010

שומר מסילת הברזל \ לוין קיפניס


היו היה איש. תפקידו של האיש היה לשמור על מיסלת הרכבת. ביום כשהמסילה היתה בסדר יצא לקראתה עם דגל ירוק. וכשלא היתה בסדר יצא לקראתה עם דגל אדום. בלילה כשהמסילה היתה בסדר יצא לקראתה עם פנס לבן וכשלא היתה בסדר יצא לקראתה עם פנס אדום.יום אחד חלה האיש ולא יכל לצאת לקראת המסילה בלילה לכן בנו היתנדב לצאת במקומו. יצא בנו אם פנס לבן ופתאום פגע ברק במסילה ושבר אותה. הרכבת עמדה להגיע. בנו של האיש לא ידע מה לעשות. פתאום צץ בראשו רעיון הוא לקח את הפנס הלבן והניח מתחת חולצתו האדומה וכך נוצר אור אדום ונהג הרכבת עצר.


אני מסכים יותר עם גילי כי: הבן של האיש עשה מעשה אמיץ ואחראי. ודאג יותר לנוסעים מילו ולא פחד לצאת לבד בלילה כי ידע שאם לא יצא ימותו כל הנוסעים ימותו. הדוגמאות הם:"אמר שלומון:"אני אצא לקראת הרכבת אינני מפחד."" , " ראה את הנעשה ורצה לרוץ הביתה ולקחת את הפנס האדום,אך ניזכר, כי הרכבת צרכה לבוא מיד, והוא לא יספיק לשוב עם הפנס האדום... הקטר ירד מהפסים הקרונות היתהפכו ויקרה אסון נורא... לא! לא!" החליט שלומון, "אין זמן לרוץ הביתה את הנוסאים צריך להציל..." "

יום חמישי, 8 באפריל 2010

ביקור באירוח דרוזי


ביום רבעי 31.3.2010 בחופשת הפסח אני,משפחתי,בנות דודי ודודי (משפחת פורים) יצאנו לטייל בהרי הכרמל. שם נמצאת מערה אשר קוראים לה מערת אצבע כי פיתחה נראה כמו טביעת אצבע. למערת אצבע אין יצאה מהצד השני. בהרי הכרמל היה נוף יפה. אחרי שטיילנו בהרי הכרמל הלכנו לישון בצימר אשר נמצא בכפר דרוזי שנקרא דלית אל כרמל. התארחנו באירוח דרוזי, הדרוזים היו מאוד נחמדים הם נתנו לנו: חלב,מיץ ואיפלו כנפה כן!כן! ממתי נותנים כנפה בצימר?! אני יודע הם מאוד נחמדים.וחוץ מיזה שהם מאוד נחמדים רציתי לספר לכם עוד עליהם. במילים אחרות 60 שניות על הדרוזים:הדרוזים מאמינים בגילגולי נשמות. הם משרתים בצה"ל. אין לדרוזים מדינה, הם נאמנים למדינה שבה הם חיים ויכולים להרוג במלחמות בצבא אפילו דרוזים ממדינה אויבת. כדי לתקשר עם דרוזים אחרים (למשל בלבנון) הם עומדים על שתי גבעות קרובות אחת לשנייה -אחת בישראל ואחת בלבנון, הם לוקחים מגפון ומדברים. לדרוזים יש כמה צבעים המסמלים את דתם , הצבעים האלה מופיעים בדיגלם ובעצם דיגלם יכול להיות בכל צורה העיקר שיהיו בו את כל הצבעי האלו... טוב,אז נמשיך בחוויה... למחרת בבוקר התעוררנו ואכלנו ארוחת בוקר דרוזית. בארוחה היו מאכלים דרוזים מיחדים כגון:פיתות דרוזיות מצוינות, סמבוסקים טעימים ולבנה מעולה. שככתי לספר לכם שכלום 1 באפריל חה חה חה עבדתי עלכם כן באותו יום היה גם 1באפיריל. אחרי ארוחת הבוקר הדרוזית אני ואחיי התאחזבנו שצרכים לעזוב והיתישבנו על הספסל המתנדנד שהיה שם. אבל לשמחתנו בספו של דבר היחלטו המבוגרים שנשאר עוד יום ואני ואחיי כל כך שמחנו. אחר כך נסענו לחיפה לפסטיבל הצגות ילדים. הגענו קצת מאוחר אז לא הספקנו לראות את כל ההצגות. הצגות לא היו ממש הצגות גדולות הם היו כמו מופעי רחוב. למרות של ראינו את כל ההצגות ההצגות שראינו היו: הגברת הראשונה ממדינת טעית בה גברת ממדינת צדקתי נכנסת למסעדה ופוגשת מלצר ממדינת טעית ותוך כדי המלצר משלב ג'נגלינג אבל האמת שהג'נגלינג לא היה מוצלח במיוחד. ובסוף הגברת מגעיה למסקנה שמותר לטעות. לב אוהב אבל זה היה לקטנים אז הפסקנו באמצע לראות. התינוק בה היתה אישה המחכה מבטא צרפתי ואיש אשר מחובר לעגלה ענקית וראוים רק את ידיו ואת ראשו וכל שאר חלקיו בגוף מלכותאים. ואימו (האישה שמחכה מבטא צרפתי) מנסה לעשות מופע לקהל והוא עושה לה פשלאות פעם הוא רעב, פעם הוא צריך קקי, פעם הוא עיף ועוד. מופע זה הכי בידר אותי והצחיק אותי ולכן אותו הכי אהבתי מכל המופעים אשר ראיתי באותו יום. אחרי התינוק אקרובטיקה,אש ואורות. במופע ראינו תרגלי אקרובטיקה אשר משולבים אם אש ואורות.נהנתי מאוד לראות את המופעים.וכמו שאמרו המבוגרים נשארנו עוד לילה ולמוחורת אכלנו עוד ארוחת בוקר דרוזית. ואחר כך קצט שיחקתי אם דודי פוקר וגנובים. ואחר כך שיחקתי רק אם אחי רייס rase (המירוץ). אבל אחרי זה לצערי באמת היינו צרכים לעזוב. אז נפרדנו מדודי ובנות דודי אבל אנחנו לטייל לבד ביער אלונים. הידעתם: האלון וההילה גדלים תמיד בשכנות זה לזה והם העצים הראשונים של ארץ ישראל כל שאר העצים (כמו:זית,אורן ברוש ועוד) הובאו מארצות אחרות ונשתלו בארץ ישראל. ביער אלוניםראינו במיקרה עגל יונק מאימו הפרה. לצערנו לא יכלנו לטייל ביער אלונים בגלל המוני הזבובים שהיו שם. ובזה אני גומר כל חוויה נהנתי מאוד לטייל ולהתארח בכפר הדרוזי דלית אל כרמל אני ממליץ לכם לטייל בהרי הכרמל ולהתארח אצל הדרוזים.

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום ספורט


יום ספורט הוא יום אשר מקימים לחיזוק הספורט ולשכנוע עסיקה בספורט. בבית ספרי ציינו את יום הספורט כך: בהתחלה, ראינו את טקס יום הספורט בו ילדים שונים מכיתות שונות הציגו מופע על ענף הספורט המצטיינים בו. אני לא רציתי להציג. וגם הטקס היה משעמם כי כמעט כולם היציגו את ענף הספורט היתעמלות אומנותית. אחרי הטקס עלינו לשיעור, יצאנו להפסקה ואחרי הפסקת האוכל היינו בתחנות בהם היתה צירכה כל כיתה לצבור נקודות על ההצלחה בתחנה ועל עידוד. עוד לא החריזו על המנצחים אני מקווה שכיתתי ג'2 ניצחה. ודרך אגב התחנות היו קליעה למטרה בה היה צריך לפגוע בבקבוקי חול כאשר הם תלויים למשקוף השער, ואני היצלחתי לפגוע, שיווי משקל בה היה ספסל ועליו טבעת ובתוכה כדור והיינו צריכים לשמור על שיווי משקל וללכת על הספסל ולא לפול למרות המכשול,המצנח בה היה מצנח ובתוכו כדורים והיינו צרכים לנער את המצנח ולההיף את הכדורים הנמצאים בתוכו ולהחזירם לתוך המצנח, קביים בה היינו צרכים ללכת בעזרת קביים כאשר פרעים לנו חישוקים,אבל את תחנה זאת לא הספקתי לעשות כי היינו צרכים לעבור לתחנה הבאה צמגים אז בה הייתי ראשון ובה היה צריך לסובב צמיג (גלגל) בין קונוסים,התחנה הבאה היתה הוקי בה היינו צרכים להכניס גול בעזרת מקל הוקי וכדור בין רגל אחת של כיסא לרלו השניה. אחרי תחנת הההוקי הלכנו לתחנת הכדורסל בה היינו צרכים לקלוע מזרקת אונשין לסל. לתחנה הבאה קראו קפיצה בשקים בה היה צריך לקפוץ בשקים עד לנקודה מסוימת, אבל גם בתחנה זאת לא היספקתי לקפוץ אז בתחנה הבאה כדורגל הייתי ראשון. בכדורגל היה צריך לבעות פנדל לשוער אבל לא היצלחתי לשים גול לא נורא. שנגמרו התחנות קצת התאכזבתי. נהנתי בתחנות אבל בטקס לא.

יום שישי, 12 במרץ 2010

יערות הגשם


יערות הגשם אשר חיים בהם בעליי חיים רבים,וגדלים בהם פרות רבים. ועצים בגובה 80 מטרים. נקראים בשמם כמויות הגשם האדירות היורדות בהם. ביערות הגשם מזג האוויר נעים לא קר מדי ולא חם מדי. יערות הגשם מספקים לכל בני האדם ובעליי החיים חמצן. ולכן מכנים אותם "הראות הירוקות" של כדור הארץ. אבל יערות הגשם בסכנת הכחדה. כי הם נמצאים במדנות עניות. ולכן הממשלות העניות נותנים למדנות עשירות לכרות בסכום כסף מסוים. וכך נעלם כל שנה חלק גדול מיערות הגשם אפילו יותר ממדינת ישראל. וכך גם בני האדם ובעליי החיים בסכנת הכחדה כי ל היה חמצן-נמות. אני חושב שצרכים לתת קנס גדול למי שכורת עצים ולהציל אותנו,בני האדם,ואת בעליי החיים. אני מקווה שגם אתם מסכימים איתי ותוכלו למצוא פתרונות נוספים להציל את יערות הגשם.

יום שני, 8 במרץ 2010

מסברים ישראל-קיבוץ











ברצוני לידע אותכם על הקיבוצים הנמצאים בארץ ישראל. קיבוץ הוא סוג של ישוב אשר התושבים הנמצאים בו חושבים שמגיע לכל אחד לחיות שוויון. קיבוץ הוא ישוב הקיים בארץ ישראל בלבד. קיימים קיבוץ רבים בארץ. מאוד קשה לחיות בקיבוץ כי כל אחד תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרחיו ויש אנשים שעובדים יותר ואנשים שעובדים פחות ואנשים שמקבלים יותר ואנשים שמקבלים פחות. אני בקרתי בקיבוץ דגניה שנמצא בצפון הארץ. טיילתי במטעי הבננות,אכלתי ארוחת בוקר ישראלית בקיבוץ. שכללה: חלב וגבינות מהרפת, לחם עשוי מדגנים שמגדלים בקיבוץ,ועוד. טיילתי בשבילים ונהנתי מהנוף. היו מתקני משחק. אני ממליץ לכם לבקר בקבוצי ארץ ישראל.