דני ויונתן היו חברים טובים. דני היה עשיר והיה לא בית גדול,יפה ומרווח ויונתן היה עני והיה לו בית קטן מוזנח וצפוף. יום אחד של יונתן את דני בחביבות רוצה היום להתארח בביתי , ענה לו דני בחיריפות לי יש בית גדול, יפה ומרווח למה לי להיות ביבתך הקטן,המוזנח והצפוף. נעלב יונתן מדברי דני וניתק איתו קשר. לאחר כמה שבועות שכך דני את כל העינין ושאל את יונתן רוצה היום להתארח ביביתי הגדול,היפה והמרווח. אבל יונתן לא ענה הוא זכר את מעשיו של דני כששאל אותה את אותה השאלה והוא היגיב בחריפות. אז חשב יונתן האם לנקום או לא לנקום? האם להגיב בחריפות ולהגיד שבביתו הגדול, היפה והמרווח אפשר להאבד?
לדעתי מעשיו של דני אינם יפים,כי במקוםלעזור ליונתן על זה שביתו קטן,מוזנח וצפוף ולארח לו לפחות חברה הוא מקלל ומעליב אותו על ביתו הקטן, המוזנח והצפוף.
לדעתי יונתן צריך לנקום ולחפש חבר אחר שלא יקלל ויעליב אותו ויעזור לו על זה שביתו קטן, מוזנח וצפוף אלה לפחות יארח לו חברה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה