ביום שלישי 2.2.2010 אני וכיתתי יצאנו לטיל בנחל אלכסנדר. בנחל יש צבים אבל בגלל שהיה קר הצבים לא יצאו מהמים ולא ראינו אותם רק כמה ילדים ראו אותם. אחר כך עברנו למקום שבו נישפך הנחל לים התיכון. ושם היסבירו לנו שמי הנחל מזוהמים לא מילכלוך שזורקים אלה מכל המפעלים שמזהמים את הנחל. כדי לנקות את המים מים נקיים. אז את כל המים המזוהמים מהמפעלים מנקים ומסננים אותם ומזרימים אותם לנחל. ילדים רבים היתחילו לאסוף קונכיות וצדפים עד שאמרה המדריכה שאסור לאסוף כי הקונכיות והצדפים האלה שימשו פעם כבית לבעליי חיים שונים ועכשיו בעליי חיים אחרים משתמשים בהם כמו סרטונים למשל זה לא הקנכיה שלהם זה היה פעם של בעל חיים אחר ועכשיו הם משתמשים בזה ועם כולם יקחו הרבה קונכיות וצדפים לא הישאר ולא היה בית לבעליי החיים. אחר כך היגענו לבית ספר לחקלאות ימית ושם היסבירו לנו שאנו בני האדם פוגעים בצבי הים ובגלל זה הם בסכנת הכחדה היסבירו לנו שלפעמים הם נמשכים לאורות שלנו והולכים לשם במקום לים ולמוחורת בבבוקר מתיבשים ומתים, היסבירו לנו שהם יכולים להיתקע בכרס של חכת הדיג ולהיפצע ואפילו לכרות רגל,יד או כל חלק בגוף. או להיתקע, או להיתקע ברשת דיג ולכרעות חלק בגוף,היסברו לנו שאת כל הליכלוך ששאנו זורקים לים הם יכולים לאכול להחנק ולמות.ראינו שם מצגת על צבי הים ואמרו לנו שיש צב ים שנקרא צב ים ירוק והוא אוכל כל אבל בעיקר צמחים. ושיש צב ים שנקרא צב ים חום שאוכל רק בשר. ונקראים בשמם לא על פי צבעם אלה על פי מזונהם. צמחים הם ירוקים ובשר הוא חום. ושיש צב ים גדול מאוד שנדיר בים התיכון כי הוא מטיל את ביציו בחופי האוקינוסים ושמו הוא צב ים גילדי. אחר כך היתחלקנו לשני קבוצות חצי כיתה הולכת לראות צבים פגועים מבני אדם וחצי כיתה נשארת להכין מדליה מניר.אני ההיתי בקבוצה הראשונה שהולכת לראות צבים פצעים מבני האדם. לצבה הראשונה קראו גל ונכרתו לה שני ידים מרשת דיג והיא לא תוכל להישתחרר לים כי היא לא תיסדר לבדה בים. לצבה השניה קראו עדי והיה לה פצעים בשריון שלא יודעים ממה הם. וגם גילו שהיה בברכה שלה הרבה שקיות שהיא בלעה וגם היא צפה כי שצבים לא מרגישים טוב הם צפים. אבל הדין נשארו לעדי שקיות בתוך קיבתה ואם היא לא תוציא אותם לבד יעשו לה ניתוח. והיא לא תוכל להישתחרר לים. לצב השלישי קראו סופר והוא היה קטן הוא קיבל שריטה ביד ממבנה בים (אולי אוניה) אבל בשמחה רבה הוא יוכל להישתחרר לים. לצב הרבעי קראו חופש ואין לו יד ורגל והוא לא יוכל להישתחרר לים. אבל אולי יצרפו אותו לקבוצה של צבים בראים ושלמים שלקחו אותם כדי שיוכלו לשים את ביצהם במקום בטוח וכך להרבות את צבי הים. אחר כך היתחלפנו בקבוצות עשינו מדליות מניר. ואז בסוף הטיול כל ילד קיבל סמניה עם מגדיר עקבות ופרחים וטלפון של המקום כדיט שאם ראים צב ים פצוע היה אפשר להיתקשר שיטפלו בו. וכל הכיתה קיבלה פוסטר עם דברים הפוגעים בצבי הים. ואז לצערי הרב הלינו לאוטובוס שמחזיר אותנו הביתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה