ALON

Custom Birthday Card

בנימין זאב הרצל

הרצל נולד בשנת 1860 בעיר פשט באוסטרו- הונגריה. הרצל נתקל בגילוי אנטישמיות ועלה בדעתו שאולי ניתן את בעיית היהודים. הרצל היה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!" בעקבות הארועים הללו שוכנע הרצל שהיהודים יצליחו לשרוד רק כאשר יעזבו את הגולה. בשנת 1896 פרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" שבו הציע פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפתורה. בספר זה הידגש שעל מנת להגשים את הרעיון יש להשיג הכרה בינלאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ משלו הרצל נפטר ב-3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תרס"ד), כ-44 שנים לפני הקמת מדינת ישראל. ציונים רבים קיבלו את הידעה בצורה קשה והתאבלו על מותו. בשנת 2004 התקבל בכנסת חוק שיזם חבר הכנסת אילן שלגי-חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004 שמטרתו להנחיל לדורות חזונו, מורשתו ופועלו של בנמין זאב הרצל. כיום על שמו של הרצל נקרא שם של הר- הר הרצל ושם של עיר-הרצליה. לדעתי הרצל פעל נגד האנטשמיות ועזר להקמת מדינת היהודים מדינת ישראל.

שומר מסילת הברזל \ לוין קיפניס

היו היה איש. תפקידו של האיש היה לשמור על מיסלת הרכבת. ביום כשהמסילה היתה בסדר יצא לקראתה עם דגל ירוק. וכשלא היתה בסדר יצא לקראתה עם דגל אדום. בלילה כשהמסילה היתה בסדר יצא לקראתה עם פנס לבן וכשלא היתה בסדר יצא לקראתה עם פנס אדום.יום אחד חלה האיש ולא יכל לצאת לקראת המסילה בלילה לכן בנו היתנדב לצאת במקומו. יצא בנו אם פנס לבן ופתאום פגע ברק במסילה ושבר אותה. הרכבת עמדה להגיע. בנו של האיש לא ידע מה לעשות. פתאום צץ בראשו רעיון הוא לקח את הפנס הלבן והניח מתחת חולצתו האדומה וכך נוצר אור אדום ונהג הרכבת עצר.

אני מסכים יותר עם גילי כי: הבן של האיש עשה מעשה אמיץ ואחראי. ודאג יותר לנוסעים מילו ולא פחד לצאת לבד בלילה כי ידע שאם לא יצא ימותו כל הנוסעים ימותו. הדוגמאות הם:"אמר שלומון:"אני אצא לקראת הרכבת אינני מפחד."" , " ראה את הנעשה ורצה לרוץ הביתה ולקחת את הפנס האדום,אך ניזכר, כי הרכבת צרכה לבוא מיד, והוא לא יספיק לשוב עם הפנס האדום... הקטר ירד מהפסים הקרונות היתהפכו ויקרה אסון נורא... לא! לא!" החליט שלומון, "אין זמן לרוץ הביתה את הנוסאים צריך להציל..." "

ביקור באירוח דרוזי

ביום רבעי 31.3.2010 בחופשת הפסח אני,משפחתי,בנות דודי ודודי (משפחת פורים) יצאנו לטייל בהרי הכרמל. שם נמצאת מערה אשר קוראים לה מערת אצבע כי פיתחה נראה כמו טביעת אצבע. למערת אצבע אין יצאה מהצד השני. בהרי הכרמל היה נוף יפה. אחרי שטיילנו בהרי הכרמל הלכנו לישון בצימר אשר נמצא בכפר דרוזי שנקרא דלית אל כרמל. התארחנו באירוח דרוזי, הדרוזים היו מאוד נחמדים הם נתנו לנו: חלב,מיץ ואיפלו כנפה כן!כן! ממתי נותנים כנפה בצימר?! אני יודע הם מאוד נחמדים.וחוץ מיזה שהם מאוד נחמדים רציתי לספר לכם עוד עליהם. במילים אחרות 60 שניות על הדרוזים:הדרוזים מאמינים בגילגולי נשמות. הם משרתים בצה"ל. אין לדרוזים מדינה, הם נאמנים למדינה שבה הם חיים ויכולים להרוג במלחמות בצבא אפילו דרוזים ממדינה אויבת. כדי לתקשר עם דרוזים אחרים (למשל בלבנון) הם עומדים על שתי גבעות קרובות אחת לשנייה -אחת בישראל ואחת בלבנון, הם לוקחים מגפון ומדברים. לדרוזים יש כמה צבעים המסמלים את דתם , הצבעים האלה מופיעים בדיגלם ובעצם דיגלם יכול להיות בכל צורה העיקר שיהיו בו את כל הצבעי האלו... טוב,אז נמשיך בחוויה... למחרת בבוקר התעוררנו ואכלנו ארוחת בוקר דרוזית. בארוחה היו מאכלים דרוזים מיחדים כגון:פיתות דרוזיות מצוינות, סמבוסקים טעימים ולבנה מעולה. שככתי לספר לכם שכלום 1 באפריל חה חה חה עבדתי עלכם כן באותו יום היה גם 1באפיריל. אחרי ארוחת הבוקר הדרוזית אני ואחיי התאחזבנו שצרכים לעזוב והיתישבנו על הספסל המתנדנד שהיה שם. אבל לשמחתנו בספו של דבר היחלטו המבוגרים שנשאר עוד יום ואני ואחיי כל כך שמחנו. אחר כך נסענו לחיפה לפסטיבל הצגות ילדים. הגענו קצת מאוחר אז לא הספקנו לראות את כל ההצגות. הצגות לא היו ממש הצגות גדולות הם היו כמו מופעי רחוב. למרות של ראינו את כל ההצגות ההצגות שראינו היו: הגברת הראשונה ממדינת טעית בה גברת ממדינת צדקתי נכנסת למסעדה ופוגשת מלצר ממדינת טעית ותוך כדי המלצר משלב ג'נגלינג אבל האמת שהג'נגלינג לא היה מוצלח במיוחד. ובסוף הגברת מגעיה למסקנה שמותר לטעות. לב אוהב אבל זה היה לקטנים אז הפסקנו באמצע לראות. התינוק בה היתה אישה המחכה מבטא צרפתי ואיש אשר מחובר לעגלה ענקית וראוים רק את ידיו ואת ראשו וכל שאר חלקיו בגוף מלכותאים. ואימו (האישה שמחכה מבטא צרפתי) מנסה לעשות מופע לקהל והוא עושה לה פשלאות פעם הוא רעב, פעם הוא צריך קקי, פעם הוא עיף ועוד. מופע זה הכי בידר אותי והצחיק אותי ולכן אותו הכי אהבתי מכל המופעים אשר ראיתי באותו יום. אחרי התינוק אקרובטיקה,אש ואורות. במופע ראינו תרגלי אקרובטיקה אשר משולבים אם אש ואורות.נהנתי מאוד לראות את המופעים.וכמו שאמרו המבוגרים נשארנו עוד לילה ולמוחורת אכלנו עוד ארוחת בוקר דרוזית. ואחר כך קצט שיחקתי אם דודי פוקר וגנובים. ואחר כך שיחקתי רק אם אחי רייס rase (המירוץ). אבל אחרי זה לצערי באמת היינו צרכים לעזוב. אז נפרדנו מדודי ובנות דודי אבל אנחנו לטייל לבד ביער אלונים. הידעתם: האלון וההילה גדלים תמיד בשכנות זה לזה והם העצים הראשונים של ארץ ישראל כל שאר העצים (כמו:זית,אורן ברוש ועוד) הובאו מארצות אחרות ונשתלו בארץ ישראל. ביער אלוניםראינו במיקרה עגל יונק מאימו הפרה. לצערנו לא יכלנו לטייל ביער אלונים בגלל המוני הזבובים שהיו שם. ובזה אני גומר כל חוויה נהנתי מאוד לטייל ולהתארח בכפר הדרוזי דלית אל כרמל אני ממליץ לכם לטייל בהרי הכרמל ולהתארח אצל הדרוזים.

יום ספורט

יום ספורט הוא יום אשר מקימים לחיזוק הספורט ולשכנוע עסיקה בספורט. בבית ספרי ציינו את יום הספורט כך: בהתחלה, ראינו את טקס יום הספורט בו ילדים שונים מכיתות שונות הציגו מופע על ענף הספורט המצטיינים בו. אני לא רציתי להציג. וגם הטקס היה משעמם כי כמעט כולם היציגו את ענף הספורט היתעמלות אומנותית. אחרי הטקס עלינו לשיעור, יצאנו להפסקה ואחרי הפסקת האוכל היינו בתחנות בהם היתה צירכה כל כיתה לצבור נקודות על ההצלחה בתחנה ועל עידוד. עוד לא החריזו על המנצחים אני מקווה שכיתתי ג'2 ניצחה. ודרך אגב התחנות היו קליעה למטרה בה היה צריך לפגוע בבקבוקי חול כאשר הם תלויים למשקוף השער, ואני היצלחתי לפגוע, שיווי משקל בה היה ספסל ועליו טבעת ובתוכה כדור והיינו צריכים לשמור על שיווי משקל וללכת על הספסל ולא לפול למרות המכשול,המצנח בה היה מצנח ובתוכו כדורים והיינו צרכים לנער את המצנח ולההיף את הכדורים הנמצאים בתוכו ולהחזירם לתוך המצנח, קביים בה היינו צרכים ללכת בעזרת קביים כאשר פרעים לנו חישוקים,אבל את תחנה זאת לא הספקתי לעשות כי היינו צרכים לעבור לתחנה הבאה צמגים אז בה הייתי ראשון ובה היה צריך לסובב צמיג (גלגל) בין קונוסים,התחנה הבאה היתה הוקי בה היינו צרכים להכניס גול בעזרת מקל הוקי וכדור בין רגל אחת של כיסא לרלו השניה. אחרי תחנת הההוקי הלכנו לתחנת הכדורסל בה היינו צרכים לקלוע מזרקת אונשין לסל. לתחנה הבאה קראו קפיצה בשקים בה היה צריך לקפוץ בשקים עד לנקודה מסוימת, אבל גם בתחנה זאת לא היספקתי לקפוץ אז בתחנה הבאה כדורגל הייתי ראשון. בכדורגל היה צריך לבעות פנדל לשוער אבל לא היצלחתי לשים גול לא נורא. שנגמרו התחנות קצת התאכזבתי. נהנתי בתחנות אבל בטקס לא.

יערות הגשם

יערות הגשם אשר חיים בהם בעליי חיים רבים,וגדלים בהם פרות רבים. ועצים בגובה 80 מטרים. נקראים בשמם כמויות הגשם האדירות היורדות בהם. ביערות הגשם מזג האוויר נעים לא קר מדי ולא חם מדי. יערות הגשם מספקים לכל בני האדם ובעליי החיים חמצן. ולכן מכנים אותם "הראות הירוקות" של כדור הארץ. אבל יערות הגשם בסכנת הכחדה. כי הם נמצאים במדנות עניות. ולכן הממשלות העניות נותנים למדנות עשירות לכרות בסכום כסף מסוים. וכך נעלם כל שנה חלק גדול מיערות הגשם אפילו יותר ממדינת ישראל. וכך גם בני האדם ובעליי החיים בסכנת הכחדה כי ל היה חמצן-נמות. אני חושב שצרכים לתת קנס גדול למי שכורת עצים ולהציל אותנו,בני האדם,ואת בעליי החיים. אני מקווה שגם אתם מסכימים איתי ותוכלו למצוא פתרונות נוספים להציל את יערות הגשם.

מסברים ישראל-קיבוץ

ברצוני לידע אותכם על הקיבוצים הנמצאים בארץ ישראל. קיבוץ הוא סוג של ישוב אשר התושבים הנמצאים בו חושבים שמגיע לכל אחד לחיות שוויון. קיבוץ הוא ישוב הקיים בארץ ישראל בלבד. קיימים קיבוץ רבים בארץ. מאוד קשה לחיות בקיבוץ כי כל אחד תורם לפי יכולתו ומקבל לפי צרחיו ויש אנשים שעובדים יותר ואנשים שעובדים פחות ואנשים שמקבלים יותר ואנשים שמקבלים פחות. אני בקרתי בקיבוץ דגניה שנמצא בצפון הארץ. טיילתי במטעי הבננות,אכלתי ארוחת בוקר ישראלית בקיבוץ. שכללה: חלב וגבינות מהרפת, לחם עשוי מדגנים שמגדלים בקיבוץ,ועוד. טיילתי בשבילים ונהנתי מהנוף. היו מתקני משחק. אני ממליץ לכם לבקר בקבוצי ארץ ישראל.

חויות מחג פורים

ביום שישי 28.2.2010 צינו את חגיגת פורים בבית הספר ולא למדנו כלל. היתה בהתחלה תערוכת תחפשות אבל בקושי ראו את תחפושת החיזר שלי וכבר חזרנו למקום. ראינו מופע קסמים והקוסם קצת היצחק.ודרך אגב לפני יום שישי אמרו לנו להביא משלוח מנות וכל אחד אוכל את שלו כן אני יודע טיפשי ביותר אבל כך זה,ובאמת כך היה. עוד לפני התערוכה ומופע הקסמים אכלנו את המשלוח של עצמנו למרות שפורים חג של נתינה. כי נותנים משלוחי מנות זה לזה ונותנים מתנות לאביונים ומקרה הזה לא נותני זה לזה משלוחי בשבלנו משלוח מנות. ומתנות לאביונים גם לא נותנים אבל מספיק לתת רק משלוח מנות יפה יותר להביא את שנהם או רק אחד מהם זה בסדר. טוב אבל זה לא החלק היקרי אז נמשיך בחוויה. אחרי המופע קסמים היתה הפסקה ושחקנו קצת אם התחפושות אכלנו כרגיל ארוחת עשר והסתובבנו בתחנות שהיו בתוך הכתות שהם היו כדור סקווץ שבה היה צריך לקלוע עם כדור סקווץ למטרה. וקליעה למטרה בה ההינו צרכים לקלוע עם חצים למטרה. ותחנה שאייני זוכר את שמה שבה היה צריך לקלוע לליצן לאפו ולכפתוריו עם כדור. וכדורסל שבה היה צריך לקלוע לסל עם כדוד. וכדורגל אבל בה לא הייתי כי לא ראיתי אותה וחבר שלי סיפר לי שבועטים לשער ריק בכדור,אבל לא נורא. שנגמרה הפעילות בתחנות עלינו למלעה והיה צילצול,הלכנו הביתה. אני הלכתי לחוג. אחרי החוג הלכתי לישון צהורים. ובשעה שש בערב באו אלי אלי,דביר ושגיא ועוד כמה חברים של אחי ועשינו מסיבת פג'מות לאלי לא הירשו לישון אבל לפחות הוא הלך באחד עשרה בלילה. קצת רבנו עם חבריו של אחי יותם אלי עדין כועס אבל אני ודביר שככנו מזה ושגיא בכלל היה איתם.אנחנו ראינו סרט,שחקנו משחק קופסא,ואכלנו פיצה ועשינו פעילות ובסוף גם שחקנו עם חבריו של אחי יותם שאלי הלך. למחרת שחקנו במחשב ואכלנו ג'חנון. ושחברי כבר הלכו הלכתי בערב לסבי וסבתי. בתחפושות והבאנו אבזרים קטנים,כדי שדודי,סבי וסבתי יוכלו להתחפש .וגם הורי לקחו דברים קטנים. אכלנו אצל סבי וסבתי אוזני המן.ולמחרת הלכתי לסבי וסבתי השניים מצד אבא אבל רק אני ואחיי היינו בתחפושת הורי לא היו עם אבזרים קטנים וגם סבי וסבתי לא. ביום שני אני,משפחתי ,סבי ומשפחת חסיד (המשפחה של שגיא) הלכנו לחיפה.אני נסעתי הלוך במוכניתם של משפחת חסיד ובדרך עצרנו לאכול בנחל אלכסנדר.המשכנו לחיפה ובחיפה קצת היינו בים אבל לא להתרחץ רק להיות בחוף. עלינו לרכבל המכונה בצחוק בצי גוראל כי פעם לראש העיר של חיפה קראו גוראל ז"ל והוא בנה את הרכבל. אבל הוא מת ואם לא שמתם לב כתבתי ז"ל אחרי השם גוראל. אבל אני לא אמור לספר לכם על גוראל אז נמשיך בחויה אחרי הרכבל הלכנו למסעדה ואכלנו ארטיק כל אחיי ואני שוקו בננה,שגיא ואחיו איתי שוקו שוקו ועומר אחיו הקטן של שגיא קרטיב דובדבן וכל ההורים שתו קפה. אחר כך אחי ואימי נסעו במכוניתם של משפחת חסיד ושגיא נסע איתנו לרכבת התחתית. אז נסענו ברכבת התחתית עד לתחנה האחרונה גן האם. והלכנו ברגל עד לגנים הבהאים אבל לשם היה אפשר להכנס רק עד השער הראשון כי צריך להזמין סיור לשערים רחוקים יותר. משפחת חסיד כבר עשתה פעם סיור אז לא לקחנו סיור. אחר כך חזרנו ברכבת התחתית עד לתחנה האחרונה כיכר פריז. ומשם הלכה משפחת חסיד לחגוג יום הולדת לסבתא של שגיא ועופר אחי הלך איתם. אני,הורי,אחי וסבי אכלנו במעדה ולצערי הרב נסענו בחזרה הביתה. מאוד נהנתי בחופשת פורים.

האם כדי לגדל חית מחמד בבית?

לא כדאי לגדל חית מחמד בבית כי צריך כל הזמן לטפל באה ולהביא לה מים,אוכל,להוריד אותה לעשות את צירכה,להוציא אותה לטיול ועוד.וגם חית המחמד מלכלכת את הבית בכינים,פרווה,סירחון ועוד. מאוד יקר לקנות לחית המחמד את כל האוכל,המשחקים והטיפולים. אני לא ממליץ לגדל חית מחמד בבית.

הרשלה,ג'וחא ומעשה בירח שאינו זורח( חכמי חלם) (המלצה לכיתות ב' למה כדי לקראו ספורי הומר)

תלמידי כיתות ב' היקרים ברצוני להמליץ לכם לקרוא ספורי כי כל סיפורי ההומור שקראתי מבדרים ומשעשעים אותי. ותוך כדי בידור גם מלמדים אותנו דברים חשובים למשל הרשלה המצחיק בסיפור הוא: שבעלת המסעדה לא נתנה אוכל כי היה עני וכסף לא היה לו. אז הוא איים עליה שאם היא לא תיתן לו אוכל הוא יעשה מה שאביו עשה. בעלת המסעדה פחדה והביאה לו מהר אוכל. וכשבע ולא היה רעב יותר שאלה אותו מה אביך היה עושה. והוא ענה היה הולך לישון רעב. והיא פחדה שהוא יעשה לה משהוא איום ונורא. ולומדים מהסיפור שגם אם מאיימים צרכים לא לפחד ולשאול מה תעשו ולא להיכנע ישר כי יכול להיות שזה סתם משהו. ולמשל ג'וחא הוא שאל אנשים: "היודעים אתם מה ברצוני לומר לכם?" והם ענו: "לא" אז הוא אמר: "אם אתם לא רוצים לדעת אז לא אספר לכם ולעולם לא תדעו". לאחר שבוע שאל ג'וחא פעם נוספת את השאלה היודעים אתם מה ברצוני לומאר לכם? והם ענו: "כן". אז ג'וחא אמר אם אתם יודעים אז אי ן לי כל צורך לומר לכם . ואז תכננו האנשים שאם ישאל ג'וחא את אותה השאלה שוב חלק יענו כן וחלק יענו לא.לאחר שבוע באמת שאל ג'וחא את אותה השאלה וחלק ענו: "כן" וחלק ענו "לא". אז אמר ג'וחא: "אלה שיודעים יספרו לאלה שלא יודעים". ובעצם אף אחד אחד לא יודע. ולומדים מהסיפור שצריכים לענות תשובות מלאות ולא רק כן ולא כי יש שאלות שיש להם שתי תשובות. ולמשל מעשה בירח שאינו זורח (חכמי חלם) הרב של חלם חזר מתפלה ובגלל שהיה חשוך לא ראה ונפל לבור ואז בישבה השבועית של חכמי חלם אמר אלתר אחד החכמים שצריך לעשות משהוא שאנשים לא יפלו יותר לבור. אז הם חשבו הרבה מחה לעשות עד שאמר ליזר אחד החכמים: "שמתי לב שישנהם לילות בהן אין ירח בכלל או רק חלק ממנו ואז אנשים לא רואים ונופלים לבור. ויש לילות בהן יש ירח מלא ואנשים רואים ואינם נופלים לבור. ואם נתפוס בליל ירח מלא את הירח היה אור ואנשים יראו ולא יפלו לבור." שאלו שאר החכמים: " איך נתפוס את הירח." ענה ליזר: "ניקח גיגית נמלא במים וכשהיה ליל ירח מלא, הירח יכנס לגיגית נכסה אותה בסדין שלא יוכל לברוח." וכשהיגעה ליל ירח מלא כך הם עשו. והיו בטוחים שתפסו את הירח אבל בעצם זה היה רק הישתקפותו במים. ולומדים מהסיפור שצריך למצוא פתרונות מתאימים לבעיה ולא סתם פתרונות ולחשוב טוב לפני שמבצעים את הפתרון. ואם לא הבנתם למה חכמי חלם אם הם טיפשים אז שתדעו שזה כאילו "חכמי חלם" אבל בעצם הם טיפשים. כל הספורים גם עברו מדור לדור ולא מישהו כתב אותם. ובכל הספורים יש שמות מוזרים כגון:הרשלה,ג'וחא,חלם,ליזר ואלתר. ויש להם גם דברים שונים כמו: חכמי חלם והרשלה יהודים וג'וחא מוסלמי,ג'וחלא והרשלה ענים וחכמי חלם לא ומכל סיפור מוסר ההשכל שונה ומצחיק בצורה שונה. ואת כל אחד אפשר גם לתאר למשל הרשלה שם: הרשלה,נולד בפולין,מאוד מצחיק,יהודי,טיפש ג'וחא שם: ג'וחא,מוסלמי,מאוד מצחיק,טיפש חכמי חלם נפגשים כל שבוע ,חשבו הרבה , לאחד מהם קוראים ליזר, לאחד מהם קוראים אלתר,טיפשים מקווה ששכנעתי אותכם לקרוא סיפורי הומר.

מעשה בירח שאינו זורח (חכמי חלם)

תאור דמות של חכמי חלם

טיפשים.

נגשיםכל שבוע.

חשבו הרבה.

לאחד מהם קוראים ליזר.

לאחד מהם קוראים אלתר.

מעשה בירח שאינו זורח

פעם אחת בעיר חלם חזר רב חלם מבית הכנסת ובגלל שהיה חשוך לא ראה נפל לבור ונחבל בכל גופו. ועוד אנשים רבים אחרים לא ראו ונחבלו בגופם. עד שהיחלטו חכמי חלם בישיבה השבועית לחשוב מה לעשות והם חשבו וחשבו עד שאמר ליזר אחד החכמים "יש לי רעיון ניקח גיגית נמלא במים ושהיה ירח מלא הוא יכנס לגיגית נכסה בסדין שלא יוכל לברוח ונשמור אותו וכך הוא תמיד יאיר ולא יפלו לבור יותר". כל חכמי חלם אמרו רעיון מצוין ובילל ירחל מלא עשו כך וראו את הירח בגיגית.

מוסר ההשכל הוא:

שצריך למצוא פתרונות מתאימים לבעיה. ולחשובלפני שמבצאים את הפיתרון.

הפתרונות המתאימים לבעיה הם:

לשים מנורות (עששיות),לסתום את הבור.

המצחיק בסיפור הוא:

שחכמי חלם חשבו שהם תפסו את הירח ובעצם זה היה רק הישתקפותו במים.

ג'וחא נואם במסגד

תאור דמות של ג'וחא

שם: ג'וחא.

ערבי.

מאוד מצחיק

מתוככם

נואם במסגד

.

....