ביקור בחווה החקלאית

ביום רבעי 27.1.2010 אני וכיתתי יצאנו לביקור בחווה החקלאית. בביקור ראינו מנורה מצמחים ואת גילה של מדינת ישראל שישים ושתיים מצמחים. היתה שם גינת קקטוסים שכוסכת במים כי קקטוסים הם צמחי מדבר ואינם צורכים הרבה מים. היה שם גם צמחי תבלין רפואה ובשמים. לדוגמא נענע, מרבה, רוזמרין, זעתר ועוד. היה שם עץ זית וסיפרו לנו אגדה שפעם שלמה המלך החכם באדם שידע לדבר עם צמחים וחיות מת. ואז הנמר הוריד את החברבורות , האריה הוריד את הראמה והשעורה הרקינה את ראשה. ורק עץ הזית נשאר עם ענפים מורמים ולא התאבל על מות המלך שלמה. אמר הנמר לארי ה:"תראה, אנחנו מתאבלים עלמות מלכנו שלמה ועץ הזית נשאר עם ענפים מורמים. אז החיות הלכו אל עץ הזית ועץ הזית אמר להם:"שלום" והם ענו לו:" שלום".

שאל אותם עץ הזית:"אני עומד כאן כל המן ואתם עוברים לידי ולא אומרים לי שלום אתם כועסים עלי " והם לא ענו לו אז הוא שאל אותם שוב: "אתם כועסים עלי " והם ענו לו: "כן" הוא שאל: "למה אתם כועסים עלי" אמר הנמר לאריה :"לך יש ראמה אתה הכי יפה אתה תספר לו."אמרה התאנה לשעורה :"תגיד את לעץ הזית" וכל החיות והצמחים רבו עד שאמרה השעורה :"די תפסיקו לריב אני יגיד." ובאמת אמרה לו השעורה אז ענה עץ הזית: " חיצונית ההיתי נראה שמח אבל בתוכי לבי עצוב." אבל החיות והצמחים לא היבנו. אם פותחים גזע של עץ זית הוא חלול אין לו לב וכך החיות היבנו.אחר כך הלכנו מילנו בדלי אדמה שמנו בו נענע מנתה ולקחנו את זה הביתה. אחר כך הלכנו לאכול. וחזרנו לבית הספר לצערי הרב.

הציור של אלון

נטעיות וזכויות

היו היה פעם איש ושמו חוני. יום אחד ראה חוני איכר זקן נוטע עץ חרוב. שאל חוני את האיכר עוד כמה זמן יתן העץ פרות. ענה האיכר עוד שבעים. שאל אותו חוני למה אתה נוטע את העץ אם במלה עד שהוא יתן פרי אתה כבר לא תחייה. ענה האיכר שאני היגעתי לפה אבותי נטעו בשבילי את את עץ זה ולא אני נטעתי ועכשיו אני נוטע לבני כמו שאבותי נטעו לי. אחר כך הלך חוני לנמנם תחת עץ החרוב ונירדם לשבעים שנה. שהיתעורר חוני ראה ילדים נהנים מפרות העץ והבין שהוא ישן שבעים שנה. ושיגדלו הילדים הם ינטעו את העץ לבנהם. מוסר ההשכל: כמו שעשו לך תעשה אתה לאחרים.



לדעתי הערך שביון חשוב כי לכל אדם מגיע שוויון ולא משנה עם הוא זכר או נקבה אם הוא קהה עור,אדם צהוב, אדם אדום או אדם לבן. ולא משנה אם או מוסלמי, נוצרי, יהודי או כל דת אחרת. לכל אדם מגיע שוויון ולא משנה מה גילו. ואים או חילןני או דתי.

כתיבת פיסקה על שמירת עצים

שמירה על העצים בעולם

כדי לייצר ניר צרכים צרכים לכרות עצים. והעצים נותנים לבני האדם, לבעליי והצמחים חמצן. לרעתנו כורתים הרבה עצים ואם לא היו מספיק עצים אנו עלולים להיות בסכנת מות. כדי לימנוע כריתת עצים אנו ממחזרים ניר ועושים מימנו ניר חדש. הנה תמחזרו ניר ותצילו אותכם, את שאר בני האדם את בעליי החיים ואת הצמחים.

פרוייקט נגישות

ביום שישי 15.1.2010 אני ,אחיי יותם ועופר ,חבריי אלי ונופר ואבי מנשה יצאנו לבדוק עם האזור שאנו גרים בו נגיש לנכים. וגילינו שמיתוך עשר מעברי חצייה שבע מהם עם שיפוע טוב לכיסא גלגלים ושלוש לא. וגילינו גם שאין כפתורים ברמזור שכשלוחצים עליהם הם אומרים מה צבעו של הרמזור. וגם ראינו שהשיפועים במרכז המסחרי קשים לעליה עם כיסא גלגלים. וגם רק באחד מהשיפועים יש מרצפות מישוש לעיוורים ומעקה נוח ליד. וגילינו שבחניון התת קרקעי בנו על החניה של הנכים מבנה לאומנויות לחימה ורפואה סינית. אבל לפחות בחניון התת קרקעי היה מעלית. וגם למעלה במרכז המסחרי היה אף קצר במדרגות. וגם ליפני כל מעבר חצייה היה רצפות מישוש לעוורם.

כתיבת מכתב אישי שבו מסופר על עץ השקד

20.1.2010

ליונתן שלום רב רצית לספר לך על עץ השקד שקוראים לו גם שקדייה. העץ כל החורף ערום בקיץ ירוק אבל רק בחודש שבט פורח ומלבלב. צבעי פרחיו הם לבן וורוד.הוא עץ פרי ולא סרק ולפרי שלו קוראים שקד. השקד הוא ממשפחת הוורדניים שהלאה שיכים גם המשמש, השזיף, השסק, התפוח והאפרסק. השקד הכי מיוחד במשפחתו כי אצל כולם אוכלים את הציפה האסיסית ורק מפרי השקד אנו אוכלים את הגרעין. עץ השקד ניקרא כך כי הוא מקדים את פריחתו וצומח ליפני בו האביב. יש שקדים מאוד מרים שמכילים רעל מסוכן ואסור לאכול מהם יותר מידי. כמות גדול של אכילת שקדים כאלה עלולה לגרום למות. לשקדים אלה קוראים שקדי בר. לשקדים המתוקים שמותר לאכול קוראים שקדים תרבותים. מקווה שלמדת מיני על עץ השקד ישאר כוח אלון.

היתרונות וחיסרונות של הבלוג

היתרונות וחיסרונות של הבלוג
ההתרונות בבלוג הם שכולם יכולים לראות ולהגיב על משכתבנו ולדעת מה אנחנו לומדים. וככה אפשר להיתמצא יותר במחשב. והכתב ברור ואפשר להבין אותו יותר טוב מאשר בכתב יד. ובגלל שאנחנו קוראים את משאנו כותבים כדי לכתוב אותו בבלוג אנחנו יכולים לראות טעויות. ואפשר להוסיף להחסיר ולשנות מילים. ובכל מיקרה מיקרה זה הרבה יותר כיף לכתוב במחשב במיקלדת מאשר בכתב יד בעיפרון. אבל גם יש חיסרון במחשב שיכול להיות בעיות תכניות

כתיבת קיטע מידע על חיה

אריה לבן (מידעי)

האריה הלבן הוא כמו אריה רגיל רק בצבע לבן. עם לוקחים אריה ולביה לבנים בטוח יהיה להם גור אריה לבן .אבל עם לוקחים אריה ולביה רגילים רק אולי יהיה להם גור אריה לבן.האריות הלבנים בסכנת הכחדה כי ציבעם לבן וטרפם מזעה אותם מהר ומיד בורח. וכךהאריה הלבן לא משיג מזון ומת מרעב. כדי להציל אותם בני האדם מגדלים אותם בכלובים ונותנים להם אוכל שלא ימותו והיתרבו. האריה הלבן עולה הרבה יותר מהאריה הרגיל.

המלצה על ספר

שם הספר: מנהרת הזמן-תוכנית החלוקה.

שם הסופרת: גלילה רון פדר עמית.

המאיירת\ המציירת: יונת יזרעאלי.

דמויות: דן,שרון, מייקל,שלי,סבא דודו כשהיה ילד,סבתא מירה כשהיתה ילדה.

עלילה: סידרה מנהרת הזמן מסופר על ילד בשם דן שגילה מנהרה ואמר לילדה בשם שרון וביחד הם נכסו למנהרה וגילו שהיא מנהרת זמן.בסיפור זהמסופר שבאים לשרון קרובים בריטים בשם מייקל ושלי שלסבתם קוראים מירה. ולסבא של שרון קוראים דודו. דן ושרון מחליטים להראות להם את מנהרת הזמן ודן קצת חושש שהמנהרה לא תקבל ילדים בריטים ואז הם יחשבו שהם שקרנים. אבל המינהרה קיבלה אותם בשימחה

ולקחה אותם לזמן תוכנית החלוקה והם רואו שם את דודו ומירה שהם ילדים ואומרו להם שהם מהמחתרות אבל הם לא האמינו כי הם היו בטוחים שהיה להם מידינה ובכלל לא יהיה צריך להילחם בבריטים ואז כולם פרצו בחגיגות ורקדו ודן ,שרון וקרוביה של שרון מייקל ושלי הצטרפו ורוקדו איתם עד שלדן היה קר והוא הולך להשאיל שמיכה מהבית של דודו ומירה וחושבו שהוא רצה לגנוב את השמיכה ואז הוא הלך לבית הסוהר ושוטר בריטי סיפר לו שזה לא ניגמר והיה מילחמה למרות שהוא ידע. ואז מחלצים אותו דודו ומירה ובגלל שכבר היתחילה מילחמה ויש הרבה מאוד בלגן מבקשים דודו ומירה בתמורה לחילוץ שיצרף אותם למחתרת ובעצם הוא בכלל לא מהמחתרת אז מחליט לספר מייקל אחד מקרוביה של שרוןלגלות להם את האמת שהם היגעו דרך מינהרת זמן אבל הם לא מאמינים ורוצים הוכחה אז ניזכר דודו שיש לו תמונה של מירה שהיא זקנה כבר והוא מראה לה אותה ונותן לה אותה ואז הם מאמינים אבל כבר המינהרה מחזירה אותם להווה אבל התמונה נישארה כי איך הוא יכול לתת למשהו תמונה שהוא לא נולד בכלל.

למדתי מהספר: על תקופת השילטון הבריטי.
אהבתי בספר שאחרי שחזרו מהמסע בזמן דודו סיפר להם על תקופת תוכנית החלוקה והיזכיר שהיה ילד אחד בשם דן שמירה קצת אהבה אותו.

כתיבת מיכתב אישי

13.1.2010

יואב שלום רב,

אני עכשיו מטיל במחתש רמון שנוצר כך: נהיה בהר סדק ואז טפטפו מים לתוך הסדק ולאט לאט פתחו אותו ופתחו אותו עד שנוצר באמצע חור ומסביב היה כל ההר דבר כזה שבאמצע יש חור ומסביב גבעות לדבר כזה קוראים מחתש.המחתש מאוד יפה. אבל נורא חם כאן וצריך לשתות הרבה מים כדי לא להיתיבש ובגלל זה אני צריך כל שניה להשתין . יש פו חול צבועוני נורא יפה .וסעלי בזלת שיש להם צורות לבה כי פעם הם היו לבה אבל הלבה היתקשה לסלע ונשארה לה רק הצורה. יש כאן גם סלע נורא יפה עם פסים צבונעים. והפס הירוק הוא נחושת. אתמול טילתי בנגב .וגם שם חם מאוד וצריך לשתות הרבה מים כדי לא להיתיבש ויש לי כל שניה להשתין . וגם אני , חבריי ואחיי אספנו מקלות ואני אספתי את הרוב. למרות שאין הרבה מים בנגב יש צמחים שמצליחים לשרוד כמו עץ השיטה למשל בגלל זה יש מקלות . כשחזרנו עם המקלות ראה אותנו פקח ואמר לנו לזרוק את המקלות כי אם כולם יקחו לא ישארו צמחים אבל כלפינו זה לא הוגן לקחנו רק מקלות שלא היו תקועים באדמה . בכל זאת שמרנו חלק מהמקלות כי אבי אמר שיעזוב אותנו עם המקלות שכבר הכנסנו למכונית אבל רוב המקלות שאני אספתי דווקא לא היו במכונית. אבל הפקח היה די נחמד נתן לנו שקית גדולה יותר מהשקיות שהיו לנו וגם אמר לנו מאיפה מותר לקחת מקלות ובסוף גם המקלות היו הרבה יותר טובים וגם הרבה יותר מרובים בגלל השקית הגדולה. וכמובן שהייתי בטוח שתהיה לנו מדורה גדולה שתחזיק הרבה זמן ותחמם אותנו כי בנגב קר מאוד. אחר כך נסעתי שעה והגעתי למקום שבו אני ישנתי זה זה כמו מין סוכה אוהל כזה. בגלל שביום חמישי היה לאחת מחברי יום הולדת אז עשינו לה מסיבת הפתעה קטנה אחר כך אכלתי ואז הלכתי לשתות תה אצל הבדואים. ואז התתפתי בפעילות שעשתה אחת מחבריי לכבוד יום הולדתה ואני ואחי ניצחנו. אחר כך הלכתי לשון אבל לפני זה אימי ואבי רצו לקחת אותי ואת אחי לראות כוכבים כי בגלל שבנגב אין מקומות מגורים אז אין הרבה אורות ואפשר לראות הרבה יותר כוכבים מאשר בעיר וזה נורא יפה. אבל בגלל שההורים של חבריי לא הסכימו להם אז אמרנו שאנחנו הולכים להשתין ןצפינו בכוכבים. ואם אתם שואלים מה עם המדורה אז לא הספקנו לעשות אותה בערב. אבל בגלל שבנגב מוקדם בבוקר עדין מאוד קר. אז עשינו את המדורה בבוקר ובאמת כמו שחשבתי המדורה היספיקה להרבה זמן. אחזור היום בערב שלך אלון.

מכל הלב -הממתק

הממתק ( סיפור דמיוני )

היה היה פעם ילד ושמו יוסי. יוסי אהב מאוד ממתקים ויום אחד עבר בשכונה ילד ושמו נתן ולנתן הייתה שקית מלאה ממתקים. יוסי ביקש מנתן ממתק אחד אבל נתן לא נתן למרות שמו. ומיד אחר כך בא ילד ושמו גיל. גיל ביקש מנתן כמה ממתקים ונתן נתן לו בשמחה. יוסי ראה שנתן נתן לגיל כמה ממתקים בשמחה ולו לא נתן אפילו אחד. יוסי מאוד נעלב וסיפר לאימו הכל. והם חשבו מה לעשות עד שיוסי אמר יש לי רעיון גדול אני יתן לנתן ממתק בתמורה שהוא יתן לי ממתק. ואז אמרה אמא ראיון טוב. אמא הביאה ליוסי ממתק ואמרה תן את זה לנתן. יוסי הלך לנתן והיבא לו את זה בתמורה שהוא יביא לן ממתק. נתן אכל את הממתק ונתן בתנועה כזאת של היא רצון ממתק ליוסי . יוסי הבין שהוא לא באמת רוצה לתת לו מכל הלב אז הוא לא לקח מנתן את הממתק. יוסי סיפר לאימו ואימו היבנה למה הוא לא רצה ממתק מנתן.

איור סיפור הנץ בתצלומים

בשיעור אומנות היהנו צרכים לאיר ספר של פאול קור שנקרא הנץ לתערוכה במוזאון פאול קור. אבל לא לבד אלה בקבוצות אז התחלקנו לקבוצות. והיום היום ביום שני 2,010\1\11 הלכנו להמשיך את העבודה בכיתה המגבילה ג'1. אבל הפעם לא סתם המשכנו אלה תוך כדי שצילמו אותנו לסרטון שיוקרן במוזאון פאול קור. היה נחמד מאוד לאיר את הסיפור ולעבוד בקבוצות תוך כדי שמצלמים אותנו.

יום בחיי

כל יום רגיל בחיי מתחיל כשאני מתעורר בבוקר מתלבש הולך לאכול קורנפלס ,אחר-כך לצחצח שינים, לשים נעלים, ולצערי הרב ללכת ללמוד בבית הספר. בבית הספר בהפסקה אני משחק עם אלי בחיי שרה ובקלפים. ואת כל שאר היום מבלה בשעורים משעמים מאוד אלה אם זה ספורט,צילום או השעורים של תל"בס . כשאני חוזר הביתה מבית הספר אני מחכה קצת לאמי. עם אחיי וכשאמי באה אני אוכל ארוחת צהורים מכין שעורים,מסדר מערכת, מיתקלח והולך לישון. כן אני יודע יום משעמם מאוד במיוחד החלק של הבית ספר והשעורים.

על עצמי

שלום קוראים לי אלון אני גר פ"ת ולומד בבית ספר הוברמן כיתה ג'2 . יש לי שני אחים יותם שהוא תאום שלי וכמוני בן 8 2\1
אבל לומד בכיתה ג'1 ועופר הבכור בן 11 2\1 ולומד בכיתה ו'2 לאבי קוראים מנשה או בקיצור מני והוא רוקח לאמי קוראים יעל או שרה אנחנו קוראים לה יעל אבל בתעודת זהות כתוב לה יעל שרה והיא עובדת בדרמה תרפיה . חברי מהכיתה הם: אליהו או בקיצור אלי,דביר,עומר,שגיא,עומרי,נתאי וחברה אחת שירה. טוב אני יודע סיפרתי יותר מדי אל אחרים וארי אני אמור לספר אל עצמי אז עכשיו נחזור אלי. אני ילד חזק,חרוץ,יפה,אחראי מצטיין בלימודים ויש לי חוחמת חיים טוב נכון קצת הצ'וצתי אבל קזה אני אין מה לעשות ואם אתם לא מאמינים אני יכול להוכיח לפחות משהו אחד אני לומד בחוג ג'ודו ואני בחגורה צהוב כתום וזה החוגרה ה שלישת מתוך עשר חגורות ואם אמרתי שאני יכול להוכיח לפחות משהו אחד אז זה מוכיח שאני חזק.